#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכד. א 'כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך ר' נחמיה אומר אין ניטלין אלא לצורך' באר!	"רבה אמר [וכן סובר אביי] לצורך הינו לצורך גופו, ושלא לצורך הינו לצורך מקומו, וזה בכלי שמלאכתו להיתר, אבל כלי שמלאכתו לאיסור מותר רק לצורך גופו ולא למקומו, ור' נחמיה אומר שאף כלי שמלאכתו להיתר רק לצורך גופו.<p dir=""rtl"">רבא וכן סברו רב ור' אלעזר לצורך הינו בין לגופו בין למקומו, שלא לצורך הינו מחמה לצל, וזה בכלי שמלאכתו להיתר, אבל כלי שמלאכתו לאיסור רק לצורך גופו ומקומו מותר אבל לא מחמה לצל, ור&quot;נ אוסר אפי’ כלי שמלאכתו להיתר מחמה לצל.</p><p dir=""rtl"">(לקמן קמו. מוכח שמה שהתיר ר' נחמיה לצורך גופו הינו לצורך תשמיש המיוחד לו)</p>"	שבת קכד.		יז
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכד. ב מדוע אין סומכים את הקדרה בבקעת ביו&quot;ט ובשבת?<p dir=""rtl"">והאם גזרינן יו&quot;ט משום שבת?</p>"	"ביו&quot;ט מעיקר הדין מותר שזה טלטול לצורך גופו, אלא גזרינן יו&quot;ט משום שבת. ובשבת גופה אף למי שמתיר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו, כאן שאין לו שם כלי אסור.<p dir=""rtl"">כאן איתא שגזרינן יו&quot;ט משום שבת, וכן איתא 'אין בין יו&quot;ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד', ולאידך איתא 'משילין פירות דרך ארובה ביו&quot;ט אבל לא בשבת' ולא גזרו יו&quot;ט משום שבת. וי&quot;ל שלב&quot;ש שאסרו הוצאה שלא לאוכל נפש גזרו שבת משום יו&quot;ט, אבל ב&quot;ה שהתירו לא גזרו.</p>"	שבת קכד.		יז
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכד: א מכבדות של תמרה ושל מילתא האם מותר לטלטלם בשבת ומדוע?	"של מילתא ודאי מותר. <p dir=""rtl"">של תמרה (שעשוי לכבוד הקרקע) רב ורב אלעזר אסרו לטללו, והינו מחמה לצל, אבל לצורך גופו ומקומו מותר (לשיטתם שמתירים כשמל&quot;א לצורך גופו ומקומו, ובעלמא איכא מ&quot;ד דמותר לכבד הבית בשבת ואם כן הוי כלי שמלאכתו להיתר).</p>"	שבת קכד:		יז
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכד: ב שבר כלי, האם בעינן שיעשה מעין מלאכתו או די במעין מלאכה כדי להתירו בטלטול (בנשבר מבעוד יום ומשחשכה)?	"נשברו מבעוד יום - לכו&quot;ע אפי’ מעין מלאכה מותרים שהוכנו למלאכה זו.<p dir=""rtl"">נשברו בשבת - ת&quot;ק אומר מעין מלאכה, ור' יהודה מצריך מעין מלאכתן, דאם לאו הוי נולד.</p>"	שבת קכד:		יז
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכד: ג האם מסיקים בכלים ובשברי כלים?	"לר&quot;ש שאין לו מוקצה (נולד) מסיקין בין בכלים ובין בשברי כלים. <p dir=""rtl"">לר' יהודה שיש לו מוקצה מסיקים בכלים ולא בשברי כלים. </p><p dir=""rtl"">לר' נחמיה שאומר שאין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו אין מסיקים לא בכלים ולא בשברי כלים.</p>"	שבת קכד:		יז
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכד: ד לבני דאישתיור מבניינא האם מותר לטלטלם?	"בסתמא מותרים בטלטול, שראוים לשבת עליהם.<p dir=""rtl"">שרגינהו (סדרם כדי לשמרם לבנין אחר) ודאי אקצינהו ואסורים.</p>"	שבת קכד:		יז
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכד: ה חרס קטנה האם מותר לטלטלה בחצר, כרמלית, רה&quot;ר (3)?	רב נחמן אמר שמואל התיר רק בחצר (ששכיח בה כלים לכסותם) אבל לא בכרמלית, רב נחמן דידיה אמר אפי’ בכרמלית אבל לא ברה&quot;ר, ורבא אמר אפי’ ברה&quot;ר, כיון שבחצר ראוי לכסות מנא אף ברה&quot;ר אינו מוקצה (שראוי לגרד בו הנעל).	שבת קכד:		יז
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכד: ו מגופת חבית שנשברה האם מותר לטלטלה בשבת, ומה אסור לעשות לה. ומה הדין בזרקה לאשפה?	"מותר לטלטלה אבל לא יספות (יתקן) ממנה שבר לכסות הכלי ולסמוך כרעי המיטה.<p dir=""rtl"">אם זרקה מבעוד יום לאשפה אסור לטלטלה, אבל אם זרקה בשבת מותר.</p>"	שבת קכד:		יז
